עמותת זה בנפשי הוקמה במחצית השניה של 2020, בשלהי הסגר השני שכפתה עלינו הקורונה.
נראה שהתזמון, המקרי בהחלט, התאים בדיוק לחזון ומטרת העמותה: שיפור ושדרוג איכות חייהם של ילדים ובני נוער המתמודדים עם אשפוז בעקבות בעיות נפשיות, ולספק להם ולבני משפחותיהם רגעים מתוקים שיהוו נקודות אור ויאפשרו להם חיבור וחזרה לחיים בריאים ושלווים.
דווקא בימים אלה, כאשר מספר הילדים ובני הנוער הסובלים מתסמיני חרדה, הפרעות אכילה, דיכאון ועוד נמצא בעליה, יותר ויותר הורים ובני משפחה מזהים את הצורך בשינוי הסטיגמות המוכרות ביחס לבני הנוער הסובלים מבעיות נפשיות, קלות כחמורות, ונדרשים להכלה של הסביבה.
עמותת זה בנפשי מבקשת לתמוך בילדים ובבני משפחותיהם וקוראת לחשיפה, שיתוף והתמודדות עם הקושי כדי למגר את היחס המסויג והמפלה של החברה כלפיהם.
בניגוד למחלות בעלות תסמינים חיצוניים ונכויות, בעיות נפשיות אינן מוחצנות. ילד קרח חולה סרטן מזוהה עם המחלה ועם ההתמודדות, כך גם ילדה קטועת רגל בכיסא גלגלים. גם ילד עם תסמונת דאון הוא בעל סממנים חיצוניים, וקל גם לזהות רבים מהילדים על הרצף האוטיסטי.
ילדים חרדתיים, דכאוניים, בעלי הפרעות אישיות דו-קוטבית או סכיזופרניה למשל, על אף שהם חווים מצוקות קשות המלוות אותם באופן יומיומי, ונדרשים לטיפול- בבית או במחלקה ייעודית בבית החולים- אינם "מסומנים".
במדינת ישראל אחד עשר בתי חולים המטפלים בילדים עם מצוקה נפשית. נכון לאוקטובר 2020 מאושפזים במחלקות אלה כ-500 ילדים בגילאי
הפרעה נפשית יכולה להיות זמנית או כרונית, עמותת זה בנפשי באה ללוות את הילדים ואת המשפחות לכל אורך תקופת האשפוז